הגדלת שקדים ושקד שלישי בילדים
השקדים הם למעשה בלוטות לימפה חיצוניות וככאלה הם משתתפים בהגנה על הגוף מזיהומים הנגרמים על ידי וירוסים וחיידקים. זו הסיבה שבעת זיהומי לוע ניתן לעתים לראות הגדלה של השקדים.
בחלקו האחורי של הלוע קיימות מס' בלוטות לימפה המכונות 'שקדים'. משני צידי הלוע, בחלקו האחורי של החיך הרך נמצאים שקדי החיך (Palatine tonsills) ואילו המוכרים לרוב כ השקדים. בנוסף נמצאות בלוטות לימפה בחלקו האחורי העליון של הלוע, איזור המכונה השקד השלישי (אדנואידים - Adenoids) וכמו כן מצוייה רקמת 'שקדים' בבסיס הלשון (השקדים הלשוניים).
בתינוקות וילדים (ולעיתים גם במבוגרים) ישנה הפעלה מוגברת של מערכת החיסון הטבעית של הגוף כתגובה לכל הגירויים החדשים הסובבים אותנו. הביטוי לכך עשוי להיות בין היתר בהגדלה של הרקמה הלימפטית - רקמת השקדים וכן בהפרשה מוגברת מרקמה זו. בחלק מהמקרים השקדים גדולים כחלק ממבנה אנטומי טבעי.
מה גורמת הגדלת השקדים וההפרשה המוגברת מהם?
הגדלה והפרשה מהשקד השלישי (האדנואידים) יובילו לחסימת החלק העליון בלוע בו נמצאים פתחי 'חצוצרות השמע', שתפקידן לאוורר את האוזן התיכונה וכמו כן במקרים רבים גם לחסימת פתחי חללי האף האחורי.
הגדלה של השקדים עשוייה להוביל להיצרות דרכי האוויר העליונות בעיקר בעת השינה
כיצד כל זה משפיע?
הגדלת השקד השלישי - האדנואידים מתבטאת באטימות אפית, נזלת תמידית, לעתים שקופה ולעיתים מוגלתית וכן זהו הגורם העיקרי לבעייה בפינוי הנוזלים המצטברים באוזן התיכונה ולדלקת אוזן תיכונה כרונית - 'נוזלים באוזניים' המובילה במקרים רבים לירידת שמיעה.
הגדלת שקדי הלוע עשויה לתרום להפרעות נשימה בשינה המתבטאות בנחרה, הפסקות נשימה בשינה ויקיצות מרובות הפוגעים באיכות השינה. גם שינוי בקול וריור עשויים להיות תוצאה של הגדלת שקדים. ישנן עדויות כי הפרעת נשימה חסימתית בשינה - בילדים, קשורה גם בהרטבת לילה, קשיי ריכוז והפרעות קשב ואף לעתים להפרעות התנהגות.
כיצד ניתן לפתור את הבעיות הקשורות בהגדלה של השקדים והאדנואידים?
במקרים מסוימים יש אינדיקציה ברורה לניתוח להסרת השקדים והאדנואידים ללא דיחוי. למשל במידה וישנו תיעוד ברור של הפסקות נשימה בשינה המלוות בסימנים נוספים לכך.
אם זאת, רוב הילדים נמצאים ב'תחום האפור' מבחינת הטיפול בניתוח. ככלל אני ממליץ להתחיל במקרים רבים בטיפול שמרני וזאת על אף היותי רופא מנתח. השאלה שאני נוהג לשאול הורים היא 'איזה מחיר משלם הילד בשל מצבו?' התשובה לכך אינה רפואית טהורה כי אם מורכבת ממכלול גורמים. דוגמה לכך היא נזלת כרונית ההופכת לבעיה חברתית עבור הילד אבל גם הורה הנאלץ להפסיד ימי עבודה רבים בשל מחלתו של הילד הוא סיבה שיש להביאה בחשבון.
אשמח לדון עם כל הורה בנוגע לאינדיקציות לניתוח הייחודיות לכל ילד.
כיצד מבוצע ניתוח הסרת שקדים ואדנואידים?
הניתוח מבוצע בהרדמה מלאה והילד אינו חש בכל כאב במהלך הפעולה.
ישנן טכניקות רבות לביצוע הניתוח ולכולן ייתרונות וחסרונות. לעתים יש להתאים ולשנות את טכניקת הניתוח בהתאם למקרה אך העיקרון זהה בכולן.
את השקדים ניתן לכרות לגמרי (Tonsillectomy) או רק להקטין את גודלם (Tonsilotomy). הקטנה של השקדים מתבצעת על פי רוב במקרים בהם השקדים גדולים מאד וגורמים להפרעות נשימה בשינה. השיטה בה אני נוהג לביצוע הקטנת השקדים היא ה'קובלציה' - בה נעשה שימוש במכשיר מיוחד ה'מאדה' את רקמת השקד כמעט ללא דימום.
כריתת שקדים מלאה מתבצעת בעיקר במקרים של דלקות שקדים חוזרות אך גם במקרים אחרים וניתן לבצעה גם כן בעזרת 'קובלציה' אך כמו כן בעזרת מחט חשמלית ואף ב'חיתוך קר'. כל השיטות משיגות אותה מטרה - הסרת השקדים.
האדנואידים מוסרים על פי רוב ב'טכניקה קרה' בשילוב מחט חשמלית אם כי ניתן להיעזר גם בקובלציה לביצוע הפעולה.
במקרים בהם קיימת ירידת שמיעה בשל דלקת אוזן תיכונה כרונית מבוצע ניתוח כריתת האדנואידים בשילוב ניתוח להכנסת צינוריות אוורור לעור התוף - ניתוח ה"כפתורים".
ניתוח משולב הכולל הכנסת כפתורים, כריתת השקדים והאדנואידים אורך כשעה.
האם יש סיכונים בניתוח?
אין ניתוח שאין בו סיכונים! אם זאת יש לציין כי ניתוח כריתת שקדים הוא אחד הניתוחים השכיחים בעולם ואחוז הסיבוכים בו נמוך.
הסיכון העיקרי לאחר כריתת השקדים הוא דימום לאחר הניתוח. הזמן בו הסיכון הוא הגבוה ביותר הוא כ 7-10 ימים מהניתוח. כל דמם לאחר הניתוח שעולה בכמותו על 'כפית' מחייב בדיקה בחדר מיון ללא דיחוי!
במקרים רבים ייתכן דמם קל וחולף המחייב השגחה בלבד ובמקרים אחרים יש לחזור לחדר הניתוח לעצור את מקור הדמם בצריבה או קשירה של כלי הדם המדמם.
אם זאת, הרוב המכריע של הניתוחים לכריתת שקדים מתנהל ללא כל סיבוכים או ארועי דמם.
אשמח לדון על כל הקשור בניתוח לרבות סיבוכים וסיכונים נוספים שלא הוזכרו פה במהלך הביקור במרפאה.