גידולים בבלוטות הרוק

הרוק מופרש לחלל הפה והלוע משלוש בלוטות גדולות בכל צד בנוסף למאות בלוטות זעירות. הגדולה בבלוטות הרוק היא בלוטת בת האוזן (פרוטיד) הנמצאת בכיוון הלחי, קדמית  לאוזן. זו הבלוטה אשר לעיתים גדלה במחלת החזרת. עצב הפנים, האחראי על תנועת כל שרירי הפנים עובר דרך הבלוטה ולמעשה מחלק אותה לאונה שטחית ואונה עמוקה. גידולים בבלוטת הפרוטיד הם השכיחים ביותר מבין גידולי בלוטות הרוק ורובם שפירים.
הבלוטה השנייה בגודלה היא בלוטת הרוק התת לסתית. הבלוטה חבויה מתחת ללסת התחתונה. הענפים התחתונים של עצב הפנים האחראיים על תנועת זווית הפה ושרירי הצוואר השטחיים עוברים בסמוך לבלוטה. גידולים בבלוטה זו שכיחים פחות וכמחציתם ממאיר.
הבלוטה השלישית בגודלה הינה בלוטת הרוק התת לשונית. היא מצוייה, כשמה, מתחת ללשון, ברצפת הפה. חלק ניכר מהגידולים המתגלים בבלוטה זו הינם ממאירים.
בנוסף קיימות מאות בלוטות רוק קטנות המצויות לכל אורך חללי הפה והלוע ואפילו מערכת הנשימה העליונה. גם גידולים שמקורם בבלוטות הרוק הקטנות עשויים להיות ממאירים.

 

כיצד מתגלה גידול בבלוטת הרוק?

על פי רוב ניתן למשש גוש בסמוך לבלוטת הפרוטיס, מתחת ללסת או בצוואר. לעתים מתגלים הגושים בבדיקת הדמייה כגון אולטראסאונד סי.טי או MRI הנעשים מכל סיבה שהיא.
גידולים בבלוטות הרוק הקטנות מתגלים במקרים רבים ככיב או פצע בחיך או בלוע  אשר אינו נרפא.

מה עושים לאחר שמתגלה גוש בבלוטת הרוק?
יש לגשת לרופא אף אוזן גרון - מנתח ראש צוואר, על מנת לבצע בירור מלא הכולל תשאול רפואי ובדיקה גופנית מלאה. לאחר מכן יחליט הרופא האם יש להמשיך בביצוע בדיקות הדמייה נוספות וביופסיה של הגוש.

האם יש סיכונים בניתוח?

אין ניתוח שאין בו סיכונים. מעבר לסיכוני ניתוח כלליים כגון דמם לאחר ניתוח, זיהום וכדו, הסיכון העיקרי בניתוח זה הוא פגיעה בעצב הפנים המתבטא בשיתוק מחצית הפנים (קושי בעצימת העין, אסימטריה, צניחת זווית הפה). תופעה ייחודית נוספת המהווה תופעת לוואי לא רצויה לניתוח היא הזעה בפנים בעת אכילה אך זו אינה כה נפוצה. חוסר תחושה באפרכסת האוזן לאחר הניתוח הינה תופעה נפוצה ביותר לאחר ניתוחי הפרוטיס.

מרביתם הגדול של גידולי בלוטת הפרוטיד מצויים שטחית לעצב הפנים, דבר המקל על הסרתם בלי פגיעה בו. כאשר הגידול מצוי עמוק לעצב, יש להסיר את האונה השטחית של הבלוטה  ולכרות את הגידול מתחת לעצב הפנים שמצוי בשל כך בסיכון גבוה יותר לפגיעה זמנית או קבועה. אם זאת יש לציין כי פגיעה קבועה בתפקוד עצב הפנים בידיו של מנתח מנוסה קטנה יחסית.

 
 

האם ניתן לדעת לפני הניתוח היכן ממוקם הגידול? באונה השטחית או העמוקה

קיים קושי לקבוע בוודאות את מיקומו של הגידול יחסית לעצב הפנים לפני הניתוח, מכיוון שקשה להדגים את העצב באמצעי הדמיה. לכן, בכל ניתוח בלוטת הפרוטיד- יש להיות ערוכים לכריתת אונה עמוקה של הבלוטה ולהפרדה עדינה של עצב הפנים. לעתים ניתן להעריך את מיקום הגידול בבדיקות הדמייה כדוגמת MRI אשר אינה הכרחית על פי רוב בגידולים שפירים של הבלוטה.

אשמח להיפגש עימך במרפאתי ולדון בכל הנושאים.

כיצד ניתן לדעת האם מדובר בגוש ממאיר או שפיר?
השלב הבא על פי רוב הוא לקיחת דגימת תאים מהגוש החשוד. הבדיקה נעשית בהחדרת מחט דקה בהכוונת אולטאסאונד ומכונה 'ניקור מחט זעירה' (Fine Needle Aspiration - FNA). הבדיקה כרוכה באי נעימות קלה אך אורכת דקות ספורות על פי רוב. לאחריה ניתן יהיה לדעת בוודאות גבוהה יחסית האם הגוש ממאיר או שפיר.
כאמור, רוב גידולי בלוטת הפרוטיס הם שפירים אך גם ביניהם ישנם סוגים שונים המחייבים התייחסות שונה. אם זאת, אפילו בדיקת המחט העדינה עשויה שלא לתת תשובה חד משמעית  ועשויות להיות טעויות גם בה ולכן ישנה חשיבות רבה גם להערכת הרופא באשר למאפיינים המחשידים לכך שהגידול עשוי להיות ממאיר.

 

מהי אדנומה פלאומורפית (pleomorphic adenoma)?
זהו הגידול הנפוץ ביותר בבלוטת הפרוטיד והנפוץ מבין כל גידולי בלוטות הרוק והוא גידול שפיר אך יש להסירו בניתוח.

אם מדובר בגידול שפיר, מדוע יש צורך בניתוח להסרתו?
אדנומה פלאומורפית (pleomorphic adenoma) הוא אכן גידול שפיר אשר נוטה לגדול באיטיות יחסית אך עשוי להגיע  למימדים גדולים ביותר. כמו כן הגידול עשוי להפוך לממאיר לאחר מס' שנים.
הדיעה המקובלת היא כי מוטב להסיר גידול שפיר וקטן מאשר ממאיר וגדול.

האם יש צורך בבדיקות הדמייה לפני ניתוח?
בחלק מהמקרים ניתן להסתפק בבדיקת אולטראסאונד אולם לעתים יש לבצע בדיקת סי. טי או MRI להערכת עומק חדירת הגידול על מנת שניתן יהיה לתכנן את הניתוח באופן מיטבי.

כיצד מסירים גידול מבלוטת הפרוטיס?

כריתת גידול מבלוטת הפרוטיד מחייב על פי רוב הסרה של חלק או כל הבלוטה הבריאה עימו ומכונה פרוטידקטומי (Parotidectomy) והוא מתבצע בהרדמה כללית. הגישה לבלוטה היא דרך חתך המבוצע קדמית לתעלת האוזן הממשיך לצוואר בדומה לזה המתבצע בעת מתיחת פנים  כך שיוסתר בין קפלי העור. אחד השלבים החשובים בניתוח הוא זיהוי עצב הפנים כך שניתן יהיה להפרידו מרקמת הבלוטה ולהקטין ככל הניתן את הסיכון לפגיעה בו. לאחר זיהוי העצב ניתן לכרות את הגידול עם רקמה תקינה של בלוטת רוק סביבו המשמשת כשולי ביטחון להבטחת כריתתו המלאה של הגידול וכל זאת תוך שמירה על שלימות עצב הפנים.  הניתוח מתבצע תוך ניטור עצב הפנים בעזרת מכשיר חשמלי הרגיש לפגיעה בעצב.
לעתים, מעורב סעיף עצב הפנים  בגידול באופן שלא ניתן להפרידו. בחלק ממקרים אילו מדובר בגידול ממאיר. במקרה שכזה יש הכרח לכרות ('להקריב') את העצב ולבצע במידת הצורך פעולות שחזור לשיפור מראה הפנים.

מה יש לעשות במידה והגוש מצוי בבלוטה התת לסתית?

הסיכון לגוש ממאיר בבלוטה זו גבוה יותר אך ניתן לראות גם גידולים שפירים הדומים לאילו שבבלוטת הפרוטיד.
 

כיצד ניתן לדעת האם מדובר בגוש ממאיר או שפיר?
השלב הבא על פי רוב הוא לקיחת דגימת תאים מהגוש החשוד. הבדיקה נעשית בהחדרת מחט דקה בהכוונת אולטאסאונד ומכונה 'ניקור מחט עדינה' (Fine Needle Aspiration - FNA). הבדיקה כרוכה באי נעימות קלה אך אורכת דקות ספורות על פי רוב. לאחריה ניתן יהיה לדעת בוודאות גבוהה יחסית האם הגוש ממאיר או שפיר.

 

האם יש להסיר את הגוש בכל מקרה?

בשל מאפייני הבלוטה והסיכון לממאירות בגושים בה  יש לכרות כל גוש בבלוטה התת לסתית. בניתוח מסירים את כל הבלוטה ולעיתים גם מס' קשרי לימפה המצויים בקרבתה.  לעתים יש גם צורך בהסרת בלוטות לימפה נוספות בצוואר.

כיצד מסירים את בלוטת הרוק התת לסתית?

כריתת גידול מבלוטת הרוק התת לסתית  מחייב הסרה של כל הבלוטה והוא מתבצע בהרדמה כללית. הגישה לבלוטה היא דרך חתך בצוואר מתחת לקו זווית הלסת המוסתר בין קפלי העור. גם בניתוח זה יש צורך בפעולות לזיהוי ושמירה על אחד מענפי עצב הפנים.

האם ארגיש מחסור ברוק או יובש בפה לאחר הסרת בלוטת רוק?

לא. כאמור קיימות מס' רב מאד של בלוטות רוק והסרה של אחת או אפילו יותר אינה גורמת לירידה תפקודית מבחינת כמות הרוק או 'איכותו'.

אשמח להיפגש עימך במרפאתי ולדון בכל הנושאים.

גידולים בבלוטת הרוק התת לסתית